זאת כבר הפעם השנייה שהם מתכננים. שלושה חודשים מראש, קובעים. מעמיקים. יורדים לפרטי פרטים.
וזו הפעם השניה שביום עצמו באה הסופה ומטרללת את כל המערכת.
בפעם הראשונה היינו מופתעים מהנחישות שלהם, מהיכולת לעמוד (או יותר מדויק לשבת, באוהל..) מול איתני הטבע, ולהראות למדבר, על הגשם הנדיר שתקף אותו, ששום דבר לא יעצור אותם.
הפעם, כבר אף אחד לא היה באמת מופתע. לא אנחנו ולא הם.
הם יצאו לכנס מנהלים במדבר ביום הראשון של הסופה כרמל, ישר אל חיקן של רוחות מדבריות משוגעות,. אל חיקו של האומיקרון המחולל ומשתולל. ובעיקר, אל החלק האולי קשה ביותר לטבע האדם - מתחם שלם ללא קליטת אינטרנט וטלפון...
חמושים במוטיבציה אינסופית, הם באו לעבוד, מהבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה.
לפעמים הצלחנו לחטוף אותם לרגע קצר לאכול משהו או להתרענן,
אבל הם בשלהם.. "באנו לעבוד" היה המשפט שהדהד שוב ושוב בין כותלי האוהלים, באנו לעבוד, התושבים שלנו צריכים שנעשה את זה, אנחנו זקוקים לזה, יש לנו לא מעט אתגרים...
הנהלת עיריית חריש, "אנחנו" יותר ממודים לכם שבחרתם בנו גם השנה, לוות אתכם במסע הייחודי שלכם, שאיפשרתם לנו הצצה לדרך העבודה הבלתי מתפשרת שלכם
ובעיקר - לאנשים הנפלאים שאתם. על חוש ההומור הייחודי, היכולת להתמודד עם מצבי קיצון, האכפתיות, תחושת השליחות והאהבה לעשייה שלכם.
ותודה לצלם המוכשר: יעקב שרביט
Comentarios